צרו קשר

יומן מסע - מרכז אמריקה

שבוע שלישי - בוקס דל טורו

אני כבר לא יודע עם זה עניין של מזל או לא אבל הסואל שהיה אמור לפגוע בבוקס באמצע שבוע שעבר לא הגיע. לפני שמגיעים לכאן כולם דואגים לומר לך שישנה אפשרות שלא תתפוס את הגל או שתיפול על גל מושלם
במשך עשרה ימים חיכינו לסואל שבסופו של דבר הגיע ביום שישי ,גל של מטר מטר וחצי בשבירה שנקראת קארינארו, זוהי שבירת ריף לצד שמאל המחולקת בכמה נקודות , שהגאות נמוכה הריף מאוד בולט עד כדי כך שהחרבות מגרדות את האלמוגים

ביום חמישי הסוואל היה אמור כבר להיכנס אך זה לא קרה במקום זה גלשנו על גלים של חצי שנשברו באמצע הים, כמעט ללא תקווה יצאנו לגלוש בשישי בבוקר, מהסירה ראיתי את הגלים שנשברים בריפים החיצוניים גבוהים מהיום הקודם ובאותו רגע התעוררה בי התרגשות
אני וזיו ירדנו מהסירה והתחלנו לחתור לליין אפ הממוקם בשבירה הראשונה שם הגלים הם הכי צינוריים עם אייר דרופ מטורף, כל זה יפה עד שפוגשים את המקומיים שמפגינים עויינות מהרגע הראשון עד כדי כך שמעיפים אותך מהפיק, באותו רגע יש לך שתי אפשרויות או לריב איתם או ללכת הצידה ולתפוס את הגלים הפחות גבוהים, בתחילה ניסיתי לשבת בפיק אבל מאוד קשה להתרכז שכל רגע חותרים לך על גל ובאלגן

לשבת בפיק ולראות את כל המקומיים האלו שאולי אחד יודע ממש לגלוש יורדים גלים מושלמים הייתה אכזבה נוראית, זה עבר לי כאשר בפיק התחתון ראיתי את זיו קודח צינור מושלם כל הדרך אל הספיט. מאותו רגע הסשיין הפך ליותר ויותר טוב , הגלים נשברו מהר וחזק על הריף שחלקם מתקפלים לצינור וחלקם לא. אחרי ארבע שעות של גלישה עלינו חזרה לסירה עם טעם טוב בפה והתארגנו בחזרה ליצאה לקוסטה ריקה
תמונות מהיום הזה אין לנו אבל התמונה המוצגת ממחישה את הגל

כרגע בסן חוזה בדרך להרמוסה בתקווה לגלים טובים
תשארו מעודכנים להמשך היומן
שי

יומן מסע - מרכז אמריקה

שבוע שני - הנסיעה לפנמה

אחרי שבוע וחצי בסנטה טרזה החלטנו לשנות אוירה ולנסוע להרמוסה לחוות גל קצת אחר, אבל למזל שלנו היו תכניות קצת אחרות. ביום שעמדנו לצאת החליט איגוד המשאיות בקוסטה ריקה לשבות ולחסום את היציאות של המעבורות , מפתיע זה לא היה הרי למה שהכל יזרום לנו, חייב לקרות משהו אז חיכינו עוד יום בטרזה ויצאנו למחרת בתקווה לתפוס את המעבורת המוקדמת ביותר שכבר תיקח אותנו החוצה
עלינו על האוטובוס מחויכים עד שבאמצע הדרך אני רואה את המזל שלנו דופק על החלון ואומר לי יש לכם פאנצ'ר בגלגל, אז כמובן שהאוטובוס עצר והפסדנו את המעבורת ונאלצנו לחכות שעות למעבורת הבאה

תוך כדי שאנחנו מחכים כבר החלטנו לוותר על הרמוסה ולהמשיך במסע ישירות לפנמה עם עצירת לילה בסן חוזה. בבוקר עלינו על האוטובוס לפנמה בנסיעה שאורכה כשבע שעות עד הגבול, שם אתה חוזר עשרים שנה אחורה לחצי שעה. לאחר חציית הגבול לקחנו עם עוד כמה אנשים מונית הישר למונית המים ( סירה ) שנוסעת לאיי בוקס דל טורו. הנסיעה בסירה אל האיים נותנת לך את ההרגשה של מקום אחר, למי שטייל באיי הפסיפיק בוודאי מכיר את התחושה הזו,הטיול באותו הרגע קיבל אנרגיות חדשות

איי בוקס דל טורו הם קבוצה של איים המוקפים במספר נקודות גלישה מדהימות הנשברות על ריפים, בכדי להגיע לנקודות אלו צריכים לקחת סירה המורידה אותך ישר על הפיק ועולה בסיביבות 3 דולר לאדם. בבוקר הראשון הגענו לשבירה שנקראת " דאמפרס " כבר מרחוק התחלתי להתרגש , הנוף הפראי של החוף והשבירה המושלמת עשו לי פרפרים בבטן. קפצנו מהסירה והתחלנו לחתור אל השבירה, בדרך למעלה נשבר סט מושלם עם צינור שעוד רגע בכיתי מהתרגשות. הגלישה על ריף אחרי ביץ ברייק היא מאוד שונה ומרגשת. במהלך השבוע אנחנו נצלם כמה תמונות ואולי סרטונים אותם אעלה לאתר

למי שמתכנן להגיע למרכז אמריקה צריך לקחת בחשבון את המקום הזה, מפה שעתיים נסיעה לסלסה בראבה כך שהטיול החמודי לקוסטה ריקה יכול להפוך לטיול גלישה אמיתי
תשארו מעודכנים להמשך היומן
שי

יומן מסע - מרכז אמריקה

שבוע ראשון - סנטה טרזה

הפעם הראשונה שלי בקוסטה ריקה הייתה בפברואר 2000 , המקום הפראי ומזג האויר החם נחרטו לי בזיכרון. לפני שלושה חודשים החלטתי להגיע שוב לקוסטה לפני ההתקפה שהארלי מתכננים בישראל אז לקחתי את מכנסי הפנטום שלי והספיידר קוואד וטסתי מערבה
אבל לא לפני שכל הבעיות האפשריות קרו לנו בדרך, החל מהגעה מאוחרת לשדה עם עיכוב של ערן בביקורת גבולות שגרמה לעיכוב הטיסה בה כולם חיכו לנו. ממראים למדריד בנסיעה שאורכת כשעה מעל הזמן המשוער , וכך אנחנו מפסידים את טיסת ההמשך לסן חוזה ונאלצים להישאר במדריד יומיים בקור של מינוס מעלות עם בגדים קצרים. למחרת הגענו לשדה בכדי לנסות לעלות על הטיסה של אותו היום, בביקורת גבולות שוב עצרו את ערן, הפעם בכדי לקחת את כל הוויסקי שהיה לנו אצלו בתיק . בסופו של דבר הצליחו לעלות אותנו על טיסה שגם היא אורכת יותר מידי ואם לא די בכך נאלצנו להסתובב באויר עוד חצי שעה בגלל מקרה של נחיתת חירום בסן חוזה , הקברניט מודיע שאם לא יפנו את המסלול תוך דקות נאלץ לנחות בפנמה, כאן כבר החלטתי לוותר ומה שהיה חסר שגם נתרסק וזהו. אבל כנראה שיש לנו איזה אחוז אחד של מזל שגרם לכך שננחת בסן חוזה

המקום הראשון איליו תכננתי לנסוע היה סנטה טרזה , מקום שאני זוכר כמקום מבודד עם שבירת חוף מעולה, מקום אילו בורחים מכל התיירות בקוסטה ריקה, שום דבר לא הכין אותי למה הפף הכפר המרוחק הזה בעשר שנים.דרך כורכר סלעית ריקה של שלושה קילומטרים הפכה לרחוב עמוס בתנועה ,מסעדות ובתי הארחה, מאל-פאיס שהיתה מרכז העינינים הפכה למקום בקצה הכפר

הבוקר הראשון בקוסטה ריקה העלה בי חיוך, מזג האויר החם שאפשר כמעט ולטעום אותו סוף סוף נתן לי את ההרגשה שהגעתי. לסנטה טרזה הגעתי באמצע היום שהשמש כבר הייתה ממש על הראש, בתקווה שתהיה לי הזדמנות להיכנס לסשיין ערב. בסנטה כבר חיכו לי רותם ואבי בעלי הזולה אין וסידרו לי חדר מפנק ( זה המקום להודות להם על כל העזרה שלהם שאין בי מילים להודות ) הוצאתי את הגלשן מהקייס וירדתי לחוף, מאותו רגע במשך שבוע שלם אני רק גולש. בבוקר יש שפל כך שהגלים טיפה יותר חלולים לקראת צהריים מתחילה הגאות שנמשכת עד הערב והגלים מתחילים להיפתח יותר לכיוון החוף. השבירה היא שבירת חוף עמוקה שצריך לחתור המוןןןןןןןןןןןןןן בכדי להגיע ללין-אפ, בדרך ישנן לפחות 4 שבירות גלים שצריך לעבור- ואין קיצורי דרך

לאחר עשרה ימים בסנטה בהם חזרתי לכושר , אני מוכן להמשיך הלאה מפה להרמוסה לקצת גלים יותר כבדים לפני הירידה לבוקס דל טורו. תשארו מעודכנים להמשך היומן
שי